"עמית זה חבר, חבר לכל החיים"

"במקום בו קיימת שמחה,
נופלות המחיצות שבין אדם לאדם".
איזק לוי ז"ל

חיפוש
Close this search box.

ברכה כותבת על אחותה איילה- דיירת בעמית

איילה, אחותי הקטנה, הגיעה להוסטל לפני יותר מ 20 שנה, בעקבות פגישה אקראית עם קבוצה של חניכים עם צרכים מירושלים,
שבילו בנופש בנהריה. כל כך התפעלתי, שהתעניינתי. קיבלתי מהמלווים של הקבוצה מס׳ טלפון, ולאחר שהתקשרתי, קיבלתי הודעה ששימחה אותנו, ובמיוחד את אימי ז"ל שעומד להיפתח הוסטל דומה ברמלה.
מקום מגורי הוריי.

הדאגה לאיילה גבתה מאימי ז״ל המון כוחות, במיוחד שאיילה עברה פגיעות פיזיות מספר פעמים. לכן כל כך רציתי כאחותה הגדולה שהיא תהיה מוגנת ובחברה טובה. כי תמיד כשחזרה ממרכז התעסוקה הייתה לבד ללא חברה, מלבד בני המשפחה.

הגיע היום המיוחל, ואנו משפחת ערוסי מתייצבת עם עציץ גדול ותקווה עוד יותר גדולה, שיהיה לאיילה טוב.
והיה הכי טוב. היה טוב – ויותר.
עד היום, יותר מ-20 שנה – טוב.

כל פעם שאני ומשפחתי באות, ללא הודעה מוקדמת בא לנו לחבק את כל הצוות, המאיר פנים, שעושה עבודת קודש. חניכים תמיד שמחים, מחייכים, נקיים, מכובדים, לבושים נקי, ומטופלים. כל יום יש פעילות חיצונית מעניינת, מפעילה ומהנה. ואיילה מאושרת, שמחה, אוהבת ואהובה. אנו כמשפחה יודעים שטוב לה, רגועים, ויודעים שיש מי שמטפל בה, דואג לה, ועונה על כל צרכיה.

 

אז יישר כוח,
ותודה רבה.
אוהבים תמיד,
משפחתה של איילה.
ובמיוחד ברכה, אחותה.

מאמרים נוספים

ברכה כותבת על אחותה איילה

אחותי, איילה ערוסי, שהתה בהוסטל 'עמית רמלה' במשך כ-30 שנה. לאחרונה, כשמצבה הורע, היא הועברה לדירת לווין של רשת 'עמית', ובהמשך הועברה

דני פייגנבאום- סיפור אישי

אני הרבה זמן נמצא בהוסטל . אני עובד במעש רמלה . בהוסטל אני אוהב להשתתף בחוגים: דרבוקה, לרקוד עם חביבה, שירה, ערבית

שי לשם- סיפור אישי

לפני שהגעתי להוסטל גרתי בבית , הגעתי להוסטל עם ההורים . אני עובד במעש רמלה . בהוסטל אני משתתף בחוגים : דרבוקה,

דילוג לתוכן