"עמית זה חבר, חבר לכל החיים"

"במקום בו קיימת שמחה,
נופלות המחיצות שבין אדם לאדם".
איזק לוי ז"ל

חיפוש
Close this search box.

הבית ברחוב איסקוב - מעון עמית

ההתחלה

דווקא אנחנו

שיחת טלפון דחופה בשעת ערב

יום ד, שעת ערב, תחילת הקיץ, שנת 1995, הטלפון מצלצל.
יש שיחות שלא שוכחים, יש שיחות שמשנות חיים.
כזאת היתה השיחה ההיא.
ממשרד הרווחה שאלו: "האם תוכלו להיערך לקליטה של 17 ילדים וילדות עם מש"ה?"
אנחנו ביקשנו שהות על מנת לשקול את התשובה, לבנות תוכנית עבודה, להיערך, להתכונן…
למחרת צלצל שוב הטלפון "העניין דחוף, צריכים תשובה עכשיו"
אספנו את הצוות, פה אחד התקבלה החלטה.
ביום א' קלטנו 17 ילדים וילדות עם מש"ה ברמה בינונית וקלה ויצאנו לדרך חדשה.

 

קליטת דיירי בית גיל, שנת 1995

הנסיבות

המסגרת הישנה בה התגוררו 17 הילדים והילדות הוקמה על-ידי עמותת הורים ובקיץ 1995 הופעלה בידי עמותה ציבורית. שורה של נסיבות הקשורות בעיקר למצבו של המבנה בו התגוררו הילדים הובילו את הורי הדיירים והחברה שהפעילה את המסגרת לרצון לערוך שינוי משמעותי בהיערכותם. משרד הרווחה, מתוך מחויבותו העמוקה לדיירי המסגרות הפועלות תחת פיקוחו ובמימונו, ביקש לזרז את התהליך ומשהסתבר כי הבית ששכן באיזור תעשייה אינו ניתן לשיפוץ התקבלה ההחלטה לפעול בהליך חירום ולפנות את הבית באופן מיידי.
התקשרו אלינו.

למה דווקא אנחנו?

הוסטל עמית ברמלה, בית לבוגרים עצמאיים עם מש"ה ברמה קלה ובינונית, הוקם במאי 1991,   דייריו הראשונים הגיעו אליו ממעונות טיפוליים לאחר שזוהה אצלם פוטנציאל לשילוב בקהילה.
בתחילת קיץ 1995 יצאו עשרה דיירים ראשונים מהוסטל למגורים בדירות לוויין בשכונה אחרת ברמלה ובבניין ההוסטל התפנו שתי דירות בנות ארבעה חדרי שינה.
סיבותיו של משרד הרווחה בפנייתו דווקא אלינו בבקשה החריגה שמורות עימו, שתי דירות פנויות ואמונה חזקה ביכולותיו של צוות עמית הובילו אותנו למתן תשובה חיובית.

דיירים בכניסה להוסטל שנת 96'

ליצנים שמחה וחברות

 

הקמת בית בסוף שבוע אחד

מסגרות מערך הדיור עמית הינן בתים לדייריהן, בתים הפועלים תחת הכותרת
"בית חם, תומך ומקדם":
בית חם – מקום שנעים לחיות בו
בית תומך – מקום המותאם לצרכיו הייחודיים של הדייר
בית מקדם – מקום השואף להוביל את הדייר להתקדמות במסלול החיים.
קיץ 1995, ביום ד' אחד שאלו אותנו אם נוכל להתארגן לקליטת 17 נערים ונערות, ביום ה' הודיעו לנו שהקליטה תהיה ביום א'.
איך בונים "בית חם תומך ומקדם" בסוף שבוע אחד?

ההתארגנות

"במקום בו קיימת שמחה, נופלות המחיצות שבין אדם לאדם" (איזק לוי ז"ל)
הזמן הקצר שעמד לרשותנו הכתיב את דרך ההתארגנות וצמצם את המשימה לשתי מילים: שמחה וחברות. שמחה שהיא בשורשינו וחברות כי עמית זה חבר וזוהי דרכנו.
צעצועים בכל פינה, חיות פרווה על השטיחים החדשים, משחקי שולחן וקופסה, תמונות חדשות והמון קישוטים צבעוניים כך נראו, עוד לפני כניסת השבת, הדירות שעוצבו מחדש בין לילה. הסתכלנו על שתי הדירות: הבית נראה שמח, עכשיו כל שנשאר הוא לחבק בחברות את הדיירים החדשים. וגם להביא מיטות. לא הצלחנו למצוא 17 מיטות נוער לפני שנכנסה השבת.

סולי לוי, מייסדת "עמית"

איך מזמינים דיירים לבית החדש

17 הילדים והילדות לא הכירו אותנו.
צוות המסגרת הישנה לא המשיך את עבודתו עמם.
איך נזמין אותם אלינו? איך נשכנע 17 ילדים וילדות לעזוב את ביתם המוכר ולהגיע לעמית מבלי שניתנת לנו ההזדמנות לבנות תהליך עמוק של היכרות ובניית אמון.
שוב נשענו על דרכנו המוכרת: "בשמחה וחברות".
במוצאי שבת הגענו לביתם הישן של הילדים מחופשים לליצנים ומצוידים במערכת הגברה ניידת ורקדנו איתם לתוך הלילה.
בשמחה נזמין, בחברות נוביל, בחיוך ובהומור נסלול את הדרך.

ליצן ומשאית ביום א'

בבוקר יום א' בשעה שהילדים היו בבית- הספר העמסנו את מיטותיהם וציודם האישי על משאית. הדירות החדשות קלטו את המיטות.
בצהריים הגענו בתלבושת הליצן ועם אותה מערכת הגברה ניידת אל בתי הספר בהם למדו הילדים ובחיוך, בשמחה, בחברות ובצעדי ריקוד הזמנו אותם לבוא איתנו לביתם החדש.
הדירות החדשות התמלאו בצחוקם של ילדים.

רז לוי, מייסד "עמית"

בלאגן, דמעות ובית חדש

השבוע הראשון

שכן אחד התלונן שהחצר שלו מלאה בחלקי פאזל.
האינסטלטור שהגיע לבניין בפעם השלישית בתוך 24 שעות אמר שנמאס לו להוציא קוביות משחק מהביוב.
חיות הפרווה שלא הואכלו במרק עוטרו בצבעי פנדה ותמונות שנתלו על הקיר קשטו בעיקר את הרצפה.
דיירי ההוסטל הוותיקים התחילו לקטר, הילדים החדשים חמודים מאד אבל גם מפריעים מאד…
תוך שבוע קיבל צוות עמית שיעור מזורז על המושג "התנהגות מאתגרת" ושאלת המשך הדרך עמדה על הפרק. האם טעינו כשלקחנו על עצמנו את המשימה? האם נצליח לבנות מקום חדש של שמחה וחברות? האם טוב לילדים אצלנו?

יום שישי בצהריים, דמעות.

שבוע ראשון הסתיים.
הצוות בישיבה לסיכום השבוע, הילדים בבית-ספר.
הישיבה מסתיימת וסימני השאלה על המשך הדרך רק הולכים ומתרבים.
הטלפון מצלצל, על הקו אימו של אחד הילדים. בנה, כך היא מספרת, גר כבר מספר שנים במסגרת שנסגרה ומאז ועד היום יצא בכל סוף שבוע לבית הוריו. "עכשיו" היא מספרת בגרון חנוק, "עכשיו הוא עומד פה בבית-הספר ולא רוצה לבוא איתי הביתה, הוא עומד פה וצועק 'עמית, רמלה!, עמית רמלה' מה לעשות?" היא שואלת. "תשלחי אותו חזרה, אנחנו פה" אמרנו לה ובבת אחת שטפו דמעות של שמחה את כל סימני השאלה בקשר להמשך הדרך.

מהדירות בהוסטל ברמלה אל המעון בלוד

העובדה כי הצלחנו ליצור אצל הילדים שנקלטו בהליך חירום בהוסטל עמית ברמלה הרגשת שייכות למסגרת בתוך זמן קצר הובילה אותנו להחלטה להמשיך ולבנות להם בית בעמית.
זיהוי הצרכים שנעשה בשבועות הראשונים לקליטתם הוביל אותנו להבנה כי לא יוכלו להשאר בבניין ההוסטל ברמלה וכי ייטב להם אם יגורו בבית שחצרו רחבה ומוגנת ושיהיה מותאם במיוחד לגילם ולאתגרים שמציבה בפנינו התנהגותם הדורשת הכוונה ועיצוב.
בתוך חודשיים עברו הילדים לביתם שברחוב איסקוב 7 בלוד.
מעון עמית לוד נפתח בספטמבר 1995.

התפתחות וסוף דבר

מעון עמית לוד- התפתחות לפי צורכי הדיירים

הבית שנפתח בשנת 1995 יועד מראש לקליטת 20 דיירים ומשהתבססה במקום שיטת הטיפול המוכרת של עמית ביקש משרד הרווחה להרחיב את המסגרת ולקלוט בה 20 דיירים נוספים עם התנהגות מאתגרת ובהמשך לאחר שנוספו לה עוד בניינים והורחבה החצר, הורחבה שוב המסגרת וכעת מתגוררים בה 60 דיירים. 15 דיירים נוספים, מבוגרי המעון, מתגוררים בשלוחת המעון ברחוב הלימון 10 בלוד, שלוחה המשמשת להכשרה לקראת מעבר למסגרת פתוחה בקהילה.
צעירי הדיירים בעמית הם כעת בני 18 והילדים שקלטנו בשנת 1995 כבר בני 30 פלוס…

מהמעון בלוד בחזרה להוסטל ברמלה

המעגל נסגר.
לאחר שהושלם תהליך הלמידה, ההכנה והקידום עברו דיירים ממעון עמית בלוד דרך שלוחת המעון המשמשת להכשרה אל ההוסטל הפתוח ברמלה.
מי שאובחנו בצעירותם כבעלי התנהגות מאתגרת שאינה מאפשרת שילוב בקהילה הם כעת דיירים במסגרת קהילתית פתוחה, יוצאים ובאים אל המסגרת וממנה כרצונם, עובדים בשוק החופשי ונהנים משירותי הקהילה.

סוף דבר

אין סוף לדבר.
ילדים שנקלטו בשנת 1995 בקליטת חירום הם עכשיו בוגרים המנהלים חיי שגרה בעמית, ימים של סימני שאלה והתלבטויות התפתחו להיות לשיטה חינוכית סדורה ומבוססת ו"תיקים" של "חומר מקצועי" הפכו לסיפורי חיים אישיים הנמשכים מאז ועד היום.
אין סוף לדבר כי עמית הוא בית לחיים.
בית לחיים על רצף החיים.
רצף חיים שהוא רצוף חוויות חיים.
חוויות חיים שבונות בית.

דילוג לתוכן